הרחקת יונים בארץ ובעולם 

עד לפני כמה שנים כשמישהו  חיפש את המונח יונה או יונים באינטרנט סביר להניח שתוצאות החיפוש היו תיאור פיזיולוגי ביולוגי של היונה והרבה מאוד קישורים למיתוס היונה עם עלה הזית. אבל בשנים האחרונות הקונטציה שעולה לרוב האנשים כשהם שומעים יונים היא לכלוך, רעש, טינופת ומחלות.

אוכלוסית היונים גדלה מאוד בשנים האחרונות בארץ ובעולם, הסיבה לכך היא בעיקר ההתרבות הגדולה שלהם בסביבה העירונית שמספקת שפע של מזון ומקומות מסתור והיעדר טורף טבעי המאיים עליהן.

היונים בטבע צדות וניצודות כחלק משרשרת המזון, היונים בסביבת האדם רק מתרבות ומתרבות באין מפריע.

הריבוי הגדול שלהן הופך אותן לצרה צרורה עבור הרבה מאוד אנשים. הם נוהגות להתמקם במסתורי כביסה, גגות רעפים, מרפסות וכו'. מקימות קן ומעמידות צאצאים באין מפריע. הן מפזרות פסולת רבה, נוצות, לשלשת, שברי ביצים, זרדים וחומרים לבניית קן ומפיצות מחלות ובעיקר טפילים הפוגעים גם באדם.

התופעה קיימת לא רק בישראל אלא בעולם כולו בסביבה עירונית צפופה מצטופפות גם היונים. בארץ אין הרבה מחקרים בנושא, אבל באירופה וארה"ב חברות הביטוח ערכו אומדנים לגבי גובה התשלומים שהן נאלצות לשלם למבוטחיהן כתוצאה מנזקי היונים: החל מהחלקה על לשלשת שגורמת לפגיעת גוף וכלה בנזק לרכוש - מכוניות חיפויי אבן הנפגעים מהחומציות של הלשלשת. הסכומים הגיעו למליוני יורו ודולר בשנה.

באירופה גם מאוד מודאגים מהנזקים לאתרים הסטורים, פסלים וכיכרות המזדהמים מלשלשת היונים. בעבר היו נוהגים תיירים לפזר אוכל ליונים וצפות בהן מתאספות ומלקטות פירורים. היום תקבל קנס אם תעשה כן. העיריות הגדולות באירופה משקיעות כספים רבים בניקיון ושימור מבנים ופסלים ומלחמתם העיקרית היא ביונים.

נכון להיום אין פיתרון מוחלט לבעיה. הדרך העיקרית להרחקת יונים היא מניעת הגישה שלהן לאיזור, אם על יד רשת, דוקרנים, חשמל וכן הלאה. יתכן ובעתיד יצטרכו הרשויות להפעיל מנגנוני עיקור כמו אלו המופעלים בחתולים ובכלבים על מנת לשלוט בגדל האוכלוסיה. ועד אז  . . נשתדל לזכור את היונה הלבנה עם ענף הזית בעוד עדן החלון שלנו מתכסה לשלשת.